כוויצת דופיטרן

מחלת הדופיטרן היא מחלה של רקמות החיבור הפוגעת בחלבונים המרכיבים אותה, קולגן ואלסטין.על רקמת החיבור שתחילתה בשורש כף היד נוצרים גושים המצלקים אותה וגורמים לה להתעבות ולהתכווץ. הקמיצה והזרת הן הראשונות להיפגע בדרך כלל.בתחילה חשים בגושים אלו באזור של בסיס הקמיצה או הזרת, שיכולים להיות רגישים למגע. כמו כן תוצרנה גומות בעור כף היד והעור יראה מקומט ויתקשה. בהמשך יורגשו מיתר תת-עורי מכף היד לכיוון האצבעות והגבלה בתנועתיות של האצבעות. עם הזמן, יתכווץ המיתר וימשוך את האצבעות לכיפוף קבוע בכיוון כף היד.בסוף תהליך ההצטלקות, האצבע נשארת מכווצת ואינה יכולה להתיישר.
א . הגורמים למחלת הדופיטרן:

 1. הגורם להיווצרות המחלה אינו ידוע, אך יש מחקרים המצביעים על תגובה אוטואימונית, בה מערכת החיסון של הגוף כושלת ויוצרת נוגדנים שהורסים רקמות ותאים בגוף. יש הסבורים כי המחלה היא גנטית.

2. צריכת אלכוהול ועישון נמצאו כגורמים שמעלים את הסיכון להיווצרות המחלה.

3. חולי סוכרת וחולי אפילפסיה אשר נוטלים תרופות מאזנות, חשופים יותר להיווצרות המחלה.
ב. אבחון מחלת הדופיטרן: חשוב מאוד להיבדק אצל אורטופד/כירורג של היד, בכדי להעריך את חומרת המחלה.'מבחן השולחן' - הבדיקה היא פשוטה ובמהלכה מניחים את היד על שולחן, כאשר כף היד מופנית לכיוון השולחן. אם אין רווח בין השולחן ליד, משורש היד ועד לאצבעות ואין כיווץ של האצבעות, אין צורך בטיפול ניתוחי במחלה.כירורג של היד יבדוק גם את יכולת האחיזה ואת טווח התנועה של האצבעות. ג. הטיפול בדופיטרן:  הליך הטיפול בדופיטרן נקבע בהתאם לחומרת המחלה:

1. שימוש בסדמהווה פתרון לטווח קצר. במקרים קלים ניתן להשתמש בסד, המקבע את האצבעות, במהלך הלילה.

2. הזרקת אנזים Collagenaseהזרקת אנזים הגורם להרס הקולגן המרכיב את רקמת החיבור, הגורמת לכיווץ האצבע. לאחרונה הוחל בהזרקת אנזים Collagenase לאזור המיתרים. האנזים מכיל חלבונים הגורמים לשבירת והתרופפות הקשרים בתוך רקמת המיתרים.48 עד 72 שעות לאחר ההזרקה, תחת הרדמה מקומית, מבצע רופא מתיחה של האצבעות וקריעה של המיתרים המטופלים עד ליישור האצבעות. לעיתים יש צורך בשימוש בסד להחזקת האצבע במצבה הישר . 

3. חיתוך המיתרים חיתוך של המיתרים המתבצע בהרדמה מקומית, על יד מחט המוחדרת תחת העור. 

4. ניתוח במהלך הניתוח מוסרת הרקמה החולה מכף היד בעזרת חשיפה וכריתה של המיתר הגורם לכיווץ. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית.יתרונות- שיפור גדול בטווח התנועה של האצבע עד ליישור מלא. חסרונות- התערבות ניתוחית עלולה להיות מסובכת בשל הידבקויות מרובות לרקמות הסובבות וכן שינוי באנטומיה הרגילה של היד, הגדלת הסיכון לפגיעה בעצבים ובכלי דם, קרעים בעור וצורך בשימוש בשתל עור כמו כן זיהום וזמן החלמה ארוך לאחר הניתוח הכולל טיפול בפצע של הניתוח וצורך בטיפול פיזיותרפי ממושך.המלצות לאחר ניתוח- הרמת היד למספר ימים למניעת נפיחות, הסרת תפרים לאחר שבוע עד 10 ימים, החלפת הגבס בסד, וטיפול פיזיותרפי.